עריכה לשונית

מהי עריכה לשונית?
עבודתו של עורך הלשון היא לקחת את הטקסט ולהעביר אותו בסוגים שונים של מסננות. העורך ינקה את הטקסט משגיאות תחביר ומשיבושי לשון. הוא יוודא שהטקסט מתאים לקהל היעד, ושהמשפטים בנויים כהלכה ומעבירים את המסר בצורה חלקה, הגיונית ו”זורמת”, וכך הקורא המיועד יבין את הדברים מיד וללא מאמץ.

אלו מסמכים צריכים לעבור עריכה לשונית?
כל מסמך שיוצא מגבולות “חממת” ההארד דיסק אל העולם הפתוח, ועיני אנשים עומדות לשזוף אותו – ראוי לו שיעבור עריכה לשונית. מייל עסקי שיש בו טעויות – הוא טעות עסקית שמעידה על חוסר הקפדה ואולי גם על חוסר מקצועיות. מסמך משפטי לא ברור – פוגע ישירות בלקוח. דף עבודה לתלמידי בית הספר שיש בו שגיאות – מטמיע את השגיאה בתלמידים (ולא ברור אם זה המקרה הטוב או הרע, כי אם התלמידים מבחינים שזו שגיאה – זה מערער את סמכות המורה), והוא מעילה בתפקידו הבסיסי ביותר של המורה – ללמד. מיותר להזכיר ספרים, עבודות אקדמיות וטקסטים בסדר גודל דומה…

האם כל העריכות דומות זו לזו? אפשר לבחור כל עורך לשון לכל עבודה?
בהחלט לא. “עריכה לשונית” היא שם קצר שכולל בתוכו המון המון סוגים של עריכות שנבדלים זה מזה. עריכה לשונית לעבודות אקדמיות למשל, שונה בתכלית השינוי מעריכה לשונית לפרוזה (ששונה אף היא מעריכה ספרותית). אוצר המילים של שתי הסוגות האלו שונה, וכך גם המבנה התחבירי, שלא לדבר על דברים כמו הערות שוליים שהן חובה קדושה בעריכה אקדמית ואילו בפרוזה נעשה הכול כדי להימלט מהן, וכן הלאה.
עורך מצוין הוא זה אשר יודע להבדיל בין הסוגים השונים. עורך אקדמי חייב לשמור על אוצר המילים האקדמי, על התקינות הלשונית ועל אחדות המושגים. לדוגמה, כל המילים שתופענה בעבודה אקדמית – חייב להיות להן בסיס מוצק במילונים או בלקסיקונים הייעודיים למקצוע. עורך ספרותי לעומת זאת, יבין את שפתו של הכותב ויתאים אליה את העריכה. ואם יש בה מילים מומצאות – הרי שהן מאבני החן של הסיפור ויש לשמור עליהן מכל משמר (אם הן מוצלחות…)
לא כל עורך לשון יודע (או רוצה) לעשות כל עריכה – וכדאי לברר מראש מהו תחום ההתמחות של העורך, ואילו שירותי עריכה לשונית הוא מספק.
כמו כן, לא כל מסמך זקוק לאותה רמה של העמקה. ספר, תזה או דוקטורט הם טקסטים מורכבים שדורשים עין מיומנת של עורך מוסמך הבקי בתחום. מסמכים קצרים כמו מיילים, דפי עבודה לתלמידים, הצעות מחיר, מדריכים שונים, מכתבים רשמיים, ואפילו מסמכים משפטיים – לרוב די להם שיעברו בדיקה ממוחשבת של עורך לשון אוטומטי, לדוגמה – “עברי”.

ומה לגבי תעריפים?
תעריפי העריכה משתנים לפי מורכבות הטקסט והעבודה שנדרשת בו, אורך הטקסט, וכמובן – העורך.
ובכל זאת אפשר לומר בהכללה גסה כי עריכת לשון עולה בין 400 ל-800 שקלים לגיליון דפוס (שווה ערך לכ-4000 מילים), ועריכת תוכן יכולה לעלות גם כ-1200 שקלים לגיליון דפוס.

השאר תגובה

כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם.