מיהו עורך לשון?
עורך לשון (שזו הדרך הנכונה לקרוא לו, אך לרוב קוראים לו עורך לשוני) הוא אדם שאוהב עברית, קורא הרבה, טעויות “קופצות” לו לעיניים, הוא אוהב לשפר טקסטים ורואה כל גרש ופסיק, אך לא די בכך. עורך לשון מקצועי וטוב הוא אדם שלמד עריכה לשונית במוסד מוכר, מכיר את העברית הנורמטיבית, יודע את עקרונות המקצוע, ובנוסף לכל אלה – נהנה ללמוד נושאים חדשים ולהתעמק בהם.
קטנוניות, הנחשבת לתכונה מעיקה ביחסים בין בני אדם – היא מעלתו הגדולה של עורך הלשון אשר מנווט אותה למציאת כל פגם, קטן ככל שיהיה, בטקסט, ותיקונו (אבל רק שם. אם הוא מנווט אותה לשיפוטיות כלפי אנשים הוא סתם מעצבן), והיא העומדת בבסיסה של עריכת לשון טובה (או כפי שקוראים לה בדרך כלל – עריכה לשונית).
במהלך לימודיו לומד עורך הלשון להתמודד עם טקסטים מסוגים שונים: פרוזה, כתבות עיתונאיות, מאמרים שמיודעים לאתרי אינטרנט, עבודות אקדמיות, ספרי ילדים, עריכת תרגום וכן הלאה; אך בשנים הבאות, ככל שעובדים ומתנסים בטקסטים השונים, עורכים נוטים להתמקד בסוג אחד או שניים של טקסט ולהתמקצע בהם. כך אפשר למצוא עורכים אקדמיים לצד עורכי ספרות – וכל אחד מהם בקי להפליא בתחומו, וחרד חרדה גדולה וקשה מתחומו של רעהו.
אה, ועוד משהו: לרוב מדובר בעורכת לשון (או, כמובן, עורכת לשונית). איכשהו זה מקצוע שרוב העוסקים בו הם… עוסקות.
האם חשוב שעורך לשון יכיר את הנושא שבו עוסק הטקסט?
אם העורך ערך עבודות רבות בסוציולוגיה למשל, ואולי אפילו למד סוציולוגיה באוניברסיטה (והוא עורך מצוין) – הוא ודאי יעשה עבודה נהדרת בעריכת מאמר נוסף בסוציולוגיה, אך זה אינו תנאי הכרחי. כחלק מהכשרתו לומד העורך להתמודד גם עם טקסטים בתחומי תוכן שאינו מכיר. עורך טוב יבדוק את המושגים לעומקם, ובמקומות שבהם לא יהיה בטוח – הוא יתייעץ עם הכותב.
האם גם מי שיש לו עברית מעולה זקוק לעורך לשון?
תלוי לאיזה טקסט ותלוי לאיזו מטרה. עבודת תזה או דוקטורט – ראוי שתעבורנה עריכת תוכן ועריכת לשון דקדקנית, וכדאי לבחור עורך לשון שמתמחה בעבודות אקדמיות (ונקרא לפעמים גם “עורך אקדמי”). עורך מומחה כזה יכול לחסוך לכם עוגמת נפש מרובה. ייתכן שהוא ישלח אתכם לעבוד עוד, אבל מה זה עוד קצת עבודה לעומת דחייה?
גם ספר – מוטב שייבחן בעין מקצועית, וגם ספר מתורגם חייב לעבור עריכה מדוקדקת של עורך תרגום.
מסמכים קצרים יותר – הצעות מחיר, מדריכים קצרים, מיילים, דפי עבודה לתלמידים או מכתבים להורים (בבתי ספר ובגנים למשל), פוסטים, כתבות אינטרנטיות – חייבים גם הם לעבור עריכה, אבל זו בהחלט לא חייבת להיות עריכה של עורך לשון אנושי. במקרים כאלה עריכה של עורך לשון עשויה לגבות מכם זמן וכסף שלא תמיד יש להם הצדקה. במקרים כאלה “עברי” עונה על הצורך.