יאללה, תתקדמי!

יש אנשים שעברית תקנית מגרדת להם.

פיזית.

טוב, כמעט.

אנשים שממש מתעקשים על זה שהעברית מתפתחת,

ואין סיבה בעולם שנמשיך לשמר חוקים שהיו נכונים בימי התנ”ך.

יש לי הרבה מה להגיד על זה,

וכמו שאני מכירה את עצמי, כנראה שבאמת אגיד,

ולא ירחק היום…

אבל כרגע אני רוצה להתמקד בפרט אחד קטן מהמכלול הזה.

ביטויים ומטבעות לשון.

ביטויים ומטבעות לשון לא מתקדמים עם הזמן.

לא לא לא.

מי שרוצה לדבר בביטויים ובמטבעות לשון – חייב להגיד אותם נכון.

אחרת הוא נראה… טוב, אני לא רוצה להשתמש במילים לא יפות,

בואו רק נגיד שהוא נראה פחות חכם משהוא היה רוצה.

מה זאת אומרת, אתם בטח שואלים ובצדק, מה למשל?

אז יופי ששאלתם.

הנה כמה דוגמאות:

ימים כלילות – מי שאומר שהוא עושה ימים כלילות למען מטרה כלשהי – ישן גם ביום.

מצא את מותו – ביטוי שנכון רק למי שמחפש את מותו, לרוב המוות הוא שמוצא אותנו.

לבור את המוץ מן התבן – מוץ ותבן שניהם פסולת. אנחנו רוצים את גרגירי התבואה שהם הבר.

יושבו ההדורים – הדורים הם פיתולים, ופיתולים מיישרים. לא מיישבים.

כור מחצבתו – כור הוא תנור התכה. רציתם לומר “צור מחצבתו”. האבן שממנה נחצב.

מכיר תודה. מגיע גם בווריאציה של מוקיר תודה – אנחנו אסירי תודה, כי אנחנו מכירים בטובה שנעשתה לנו. כתבו (ואמרו) מהיום: מכיר טובה.

השאר תגובה

כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם.