דברים שמשפטנים כותבים ללא צורך

זה קטע.
באמת.
עורכי דין הם אנשים שכותבים. כותבים המון. כותבים כל הזמן.
והם אנשים שיודעים לכתוב. באמת.
אבל איך שהוא התקבעו בכתיבה שלהם,
שבדרך כלל אנחנו קוראים לה “שפה משפטית”
כל מיני ביטויים שפשוט אין בהם צורך.
מה למשל?
אז ככה:
אך ורק – שמשמעותו היא (ת’כלס, בינינו) רק. ה”אך” לא מוסיף דבר.
למען הסר ספק – מי אמר שיש ספק?? אולי לא היה שום ספק? אולי רק כשאומרים “למען הסר ספק” עולה הספק?
מובהר בזאת – כאשר מסמך כתוב היטב – כל מה שצריך להיות מובהר – מובהר.
מוסכם מפורשות כי – בחוזה יש הסכמה מפורשת על כל מה שכתוב בו.
מבלי לגרוע מהאמור לעיל – אמירה שיש בה הנחה סמויה שמה שנכתב בהמשך גורע מהאמור לעיל….

ולפעמים זה על סטרואידים, העניין הזה.
לפעמים משפטנים מוסיפים עוד ועוד משפטים שנדמה להם שמחזקים את הטענה, אבל אין בהם שום צורך. למשל: “למען הסר ספק ולמעט אם נקבע אחרת ובמפורש בהסכם זה מצוין כי…” – למה לא לכתוב פשוט את מה שמצוין?
ועכשיו ברצינות: יש לזה סיבה.
הסיבה היא שאנשים לא יודעים שכתיבה ארוכה פוגעת בטקסט שלהם. כתיבה ארוכה בעברית היא לא יתרון אלא חיסרון. מוטב לכתוב קצר ולעניין. וכדאי מאוד גם מובן.

מכירים עוד ביטויים מיותרים מגניבים?
כתבו לנו בתגובות, ונשמח להוסיף!

השאר תגובה

כתובת הדוא"ל שלך לא תפורסם.